שמי ד“ר תמר אהרוני. יש לי דוקטורט בפסיכולוגיה ובניהול מערכות בריאות וניסיון של שנים במחקר במדעי החברה באוניברסיטה ובמכון המחקר ברוקדייל. יצרתי את אתר חילוץ אקדמי ב- 2009 לאור האתגרים שהיו לי בהתמודדות עם מצב ההנחיה באקדמיה בזמן הדוקטורט שלי ולאחר שמיעת חוויות של חברות על התסכול והמצוקה שחוו בתהליך העבודה על תיזה או דוקטורט בפסיכולוגיה, חינוך או ניהול מערכות בריאות. המודעות שלי לחוסר הזמינות והאפשרות של מנחים בחלק גדול האוניברסיטאות והמכללות לספק ליווי והדרכה אמיתיים שיאפשרו לסטודנטים, שבאמת רוצים ללמוד ולדעת איך עושים מחקר ואיך כותבים עבודה אקדמית – רק התגברה בשנים הרבות שאני מלווה מדריכה, ותומכת במחקר ובכתיבה של תיזות ודוקטורט בעיקר בפסיכולוגיה – אבל גם בתחומים משיקים כמו חינוך, עבודה סוציאלית, ניהול משאבי אנוש וניהול מערכות בריאות. הבנתי עד כמה יש צורך בגורם מגשר אשר יוכל לתת לסטודנטים את הכלים וההדרכה שמגיעים להם ואשר יאפשרו להם לבצע את המחקר ולכתוב את התזה או הדוקטורט. תחושת הייאוש והתסכול איתה מתמודדים סטודנטים רבים במיוחד לפסיכולוגיה, אבל לא רק, אשר מרגישים שעבדו כל כך קשה והגיעו כמעט עד לסוף התואר ועכשיו נתקעו – הרגיזה אותי מאד.
לכן יצרתי את אתר חילוץ אקדמי ומטרתי היא ללוות, להדריך ולתמוך בכל סטודנט/ית בהתאם למידת העזרה שמתאימה להם כדי שיצליחו לסיים שלב זה בחייהם ולהתקדם הלאה במסלול הקריירה הנכון להם.
במהלך השנים, סייעתי ליותר ממאה ושבעים סטודנטים לגבש רעיונות למחקר, לכתוב הצעות מחקר ותזות לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטאות ומכללות בארץ ובחו"ל. הסטודנטים שהגיעו אלי היו בין השאר מ: אוניברסיטאות בר אילן, חיפה, בן גוריון, תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אריאל, האוניברסיטה הפתוחה, מהמכללה למנהל, ממל"א, מלסלי קולג', מאורנים, מהבין תחומי, ומאוניברסיטאות בחו"ל (כולל ספרד, צ'כיה, סלובקיה, מקסיקו וקוסטה-ריקו) בהם לומדים סטודנטים ישראלים.
בין הנושאים בהם סייעתי לסטודנטים בעבר: הפרעות שינה, עמדות ושכנוע, תהליכים קבוצתיים, ADHD בילדים ומבוגרים, הפרעה פוסט טראומתית (בקרב מתבגרים ומבוגרים), אוטיזם, סגנון הורות (סמכותי, סמכותני, מתירני), התנהגויות הוריות של שליטה ותמיכה באוטונומיה, מערכת יחסים בין הורים לבין ילדיהם הבוגרים, דפוס התקשרות, זכרון השואה, פסיכולוגיה בין תרבותית, אינטימיות וקשר עם בן/בת זוג, דכאון, דכאון לאחר לידה, חרדה מוכללת, סכיזופרניה, העברה בין דורית, מוטיבציה ומחויבות למקום עבודה, תפיסת עצמי, גיבוש זהות במהלך גיל ההתבגרות, טיפול בהבעה ויצירה, העברה נגדית בקרב מטפלים בפסיכודרמה ובקרב מטפלות בהריון, קבלת החלטות, פסיכולוגיה חיובית, שחיקה, התנהגויות אזרחיות בעבודה, הון חברתי ופסיכולוגי, התפתחות מקצועית של מורים וגננות, יחסי יהודים-ערבים, אלימות בחברה הערבית, התמחות וכניסה לתפקיד של מורים מתחילים, תוכניות מיוחדות למשפחות או ילדים בסיכון, השפעות הקורונה (על עבודה מהבית, על הוראה מהבית, על מצב נפשי), הגירה.
במהלך השנים סייעתי גם לסטודנטים לבנות תוכניות התערבות שנבדקו במחקר מלווה – כולל תוכנית בפסיכולוגיה חיובית למטפלים, תוכנית למורים שנועדה להפחית אלימות של מתבגרים, תוכנית להורים שתשפר את התקשורת שלהם עם ילדיהם המתבגרים.
הנסיון הרב שצברתי בעבודה זו מאפשרים לי בתוך זמן קצר מאד לצלול לתוך המחקר של כל סטודנט/ית חדשים ולהצליח לספק להם את ההדרכה והליווי שהם צריכים. אני משקיעה הרבה זמן בעבודה עם כל סטודנט/ית – קוראת את המאמרים יחד איתו/ה, עוברת על החלקים שהם כותבים, עורכת חשיבה משותפת איתם. אני מחויבת לסטודנט/ית – ללוות אותו/ה בתהליך של העבודה ובמה שהוא או היא צריכים ונכון להם. לכן, אני לא עובדת עם יותר משלושה סטודנטים במקביל.
אני חשה גאווה רבה עם כל סטודנט/ית שמגיש את התיזה או הדוקטורט לאוניברסיטה אבל את הסיפוק הכי גדול בעבודתי הרגשתי כאשר סטודנטיות שעבדתי איתן תקופה ארוכה על תזה לתואר שני בפסיכולוגיה וחלקן אף היו קרובות להתייאש ולוותר על התואר בשלבים מסוימים – החליטו לאחר מכן לעשות דוקטורט בפסיכולוגיה וסיימו אותו בהצלחה. בין השנים 2015 ל- 2022 היו לי 15 סטודנטים כאלה! בנוסף לכך, היו לי במהלך השנים שבעה סטודנטים שאחרי שסייעתי להם בכתיבת דוקטורט בפסיכולוגיה והם הגישו אותו לאחר תהליך ממושך וקשה, לעיתים עם מנחים מאד לא פשוטים – המשיכו לקריירה אקדמית. מקרים אלה הם מבחינתי העדויות הטובות ביותר להצלחת העבודה שלי ולחשיבותה.
מכתבי תודה מסטודנטים
שמותיהם לא מוזכרים מטעמי חיסיון
"באמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל וכיצד לבטא את תודתי הכה עמוקה בעבור הסיוע שלך בתקופה הזו. לא סתם קראת לזה חילוץ – באמת שעזרתך הייתה בחזקת הצלה, גם במבחינה אקדמית וגם מבחינה רגשית. הליווי, התמיכה, ההחזקה והמושקעות הכל-כך ניכרת שלך לכל אורך הדרך פשוט לא מובנת מאליה. באמת שלא ציפיתי לכל כך הרבה – ואני חייבת לשוב ולומר תודה. אין מצב שהייתי מצליחה להגיש את התיזה בלעדייך בעת הזו, וכמובן שלא מגישה עבודה כה מדויקת ומהודקת להפליא. ראית והרגשת אותי לכל אורך התהליך, היית זמינה (לא משנה באיזו שעה) וענית לשאלותיי ולכלל הפניות שלי (שהיו רבות) בכל כך הרבה רגישות, ובאופן כה מוקפד, מדוקדק ומקצועי. תודה על שהיית שם בשבילי ועזרת לי לראות (ולהגיע) לסיום – בעתות שלא הצלחתי לראות אותו בעצמי".
"אני רוצה להודות לך מעומק ליבי על הליווי המשמעותי והאיכותי שקיבלתי ממך לאורך כל הדרך. תודה רבה על ההשקעה, ההתמדה, הזמינות, הסבלנות, ועל המקצועיות הבלתי מתפשרת. תודה שהיית לצידי במסע הארוך מראשיתו ועד סופו - צעד צעד, ברגישות רבה. לא יכולתי לעבור את המסע הזה לולא התמיכה הגדולה שהענקת לי ואני מלאת הערכה על כך".
"אני רוצה להודות לך מעומק ליבי על הליווי המשמעותי והאיכותי שקיבלתי ממך לאורך כל הדרך. תודה רבה על ההשקעה, ההתמדה, הזמינות, הסבלנות, ועל המקצועיות הבלתי מתפשרת. תודה שהיית לצידי במסע הארוך מראשיתו ועד סופו - צעד צעד, ברגישות רבה. חוכמתך, מקצועיותך וניסיונך הרב בלטו מן הרגע הראשון. לא יכולתי לעבור את המסע הזה לולא התמיכה הגדולה שהענקת לי ואני מלאת הערכה על כך".
"באמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל וכיצד לבטא את תודתי הכה עמוקה בעבור הסיוע שלך בתקופה הזו. לא סתם קראת לזה חילוץ – באמת שעזרתך הייתה בחזקת הצלה, גם במבחינה אקדמית וגם מבחינה רגשית. הליווי, התמיכה, ההחזקה והמושקעות הכל-כך ניכרת שלך לכל אורך הדרך פשוט לא מובנת מאליה. באמת שלא ציפיתי לכל כך הרבה – ואני חייבת לשוב ולומר תודה. אין מצב שהייתי מצליחה להגיש את התיזה בלעדייך בעת הזו, וכמובן שלא מגישה עבודה כה מדויקת ומהודקת להפליא. ראית והרגשת אותי לכל אורך התהליך, היית זמינה (לא משנה באיזו שעה) וענית לשאלותיי ולכלל הפניות שלי (שהיו רבות) בכל כך הרבה רגישות, ובאופן כה מוקפד, מדוקדק ומקצועי. תודה על שהיית שם בשבילי ועזרת לי לראות (ולהגיע) לסיום – בעתות שלא הצלחתי לראות אותו בעצמי".