כתיבת פרק דיון כמותי
המטרה הכללית של פרק הדיון היא לנסות להסביר את הממצאים לאור הספרות שהוצגה במבוא ולהציע פירושים שלך לממצאים שנמצאו ובמיוחד לאלה שלא נמצאו. חשוב לא ללכת רחוק מדי ממה שנמצא אבל כן לנסות להסיק מה המשמעות של הממצאים מעבר לכך – במיוחד בחלק של המסקנות. החלק המרכזי של הפרק הוא ההתייחסות לממצאים הנוגעים לכל אחת מהשערות המחקר. אם הממצאים לא תואמים להשערות יש להתייחס למחקרים עליהם התבססו ולהדגיש במה המחקר הנוכחי היה שונה מהם – מתודולוגית או תיאורטית. צריך להשתמש בהבדלים אלה כהסברים לאי אישוש ההשערות. אם בוחרים להתייחס להבדלים או הסברים מתודולוגים צריך להיזהר לא ללכת רחוק מדי כדי לא לגרום למחקר שעשינו להראות לא רציני. מצד שני, צריך גם לא ללכת רחוק מדי עם הסבר תיאורטי לממצאי המחקר במקרה שהיו מגבלות מתודולוגיות אשר קרוב לוודאי הביאו לממצאים.
מציאת שאלונים מתורגמים
בדרך כלל מעדיפים המנחים שאלונים שכבר עברו בדיקות מהימנות ותקפות במחקרים קודמים. אחת השיטות הטובות ביותר למציאת שאלונים כאלה היא חיפוש בתיזות קודמות אשר בדקו את משתני המחקר שלכם. בתיזות אלה ניתן בדרך כלל למצוא גם את נתוני התוקף והמהימנות של השאלונים הנ"ל. אוכל להפנותך לתיזות רלבנטיות למשתני המחקר שלך.
כתיבת סקירת ספרות אינטגרטיבית
לפני תחילת הכתיבה צריך לבנות ראשי פרקים מפורטים של סקירת הספרות. הסקירה צריכה להתחיל מהצגת הנושאים הכלליים ביותר – הרקע של המחקר – לנושאים הספציפיים שמתקשרים ישירות למחקר שלך. המטרה היא שהסקירה תוביל בצורה חלקה למחקר שלך דרך הצגת המושגים המרכזיים, התיאוריות הרלבנטיות והמחקרים שנעשו על נושאים דומים או משיקים למחקר שלך. כדי שמהם תוכלי לצאת עם אמירה על מה שהמחקר שלך יחדש או יתרום לספרות. על בסיס ראשי פרקים אלה עורכים חיפוש של מאמרים על כל אחד מהנושאים המוזכרים בהם. לא צריך המון מאמרים לסקירה אלא צריך את המאמרים הנכונים! המאמרים המהותיים לכל סקירה הם: המאמרים המרכזיים בהם מוצגים התיאוריות ומושגי המפתח עליהם מבוסס המחקר ומאמרים אמפיריים – עם עדיפות למאמרים עדכניים (מה 15 שנים האחרונות). בסקירה צריכים להיות מוצגים רק מאמרים אשר מתייחסים למשתני המחקר או למחקרים שרלבנטיים ותומכים בהשערות המחקר. אין להתייחס בו למשתנים אחרים או לקבוצות גיל אחרות. השאלה החוזרת שצריכים להמשיך לשאול לאורך כל תהליך הכתיבה היא: איך מה שאני כותב/ת עוזר לי לתת את הרקע הנחוץ למחקר כדי להצדיק את השערות המחקר. זו המטרה היחידה של הסקירה ולכן חייבים להישאר ממוקדים בה.
מציאת נושא מחקר חדשני וייחודי
בכל עבודת מחקר, בין אם לתואר ראשון או למחקר בתואר מתקדם את/ה נדרש/ת למצוא שאלת מחקר שתחדש ותתרום לידע הקיים בתחום. אחת השיטות למציאת נושא כזה היא להסתכל על מאמרים מהשנתיים האחרונות בתחום התוכן המבוקש (כגון: הפרעות שינה, התקשרות, סגנון הורות וכו'...) ולקרוא את החלק האחרון של הדיון בו מפרטים הכותבים בעיות מתודולוגיות במחקר שלהם והצעות למחקרים עתידיים. מחקר חדשני שלכם יכול להציע ליישם את ההצעות שלהם או לבצע מחקר דומה אך כזה המתקן את הבעיות המתודולוגיות שבהם הם נתקלו. חשוב להבין שאף אחד לא מצפה מכם "להמציא את הגלגל מחדש" אלא רק להציע זווית בדיקה, מתודולוגיה, או אוכלוסיה חדשות, שילוב חדש בין משתנים, וכו'...
ניתוח ראיונות איכותני תמטי
בשלב הראשון יש לקרוא את התמלול המלא של כל ראיון ולזהות סוגיות או תהליכים שהמרואיין/ת מתאר/ת הקשורים לשאלת המחקר (רק מה שקשור לשאלת המחקר): יש לכתוב בצד בקצרה למה הוא מתייחס ולסמן את הציטוט שמשקף סוגיה זו בצורה הברורה ביותר (חשוב לבחור ציטוט שיוכל לעמוד בזכות עצמו ללא שאר הראיון). חובה לא לפרש את דברי המרואיינים אלא לתאר את מה שהם אומרים ואיך שהם מציגים את הדברים. פרק הממצאים צריך להציג את הדרך בה הם תופסים את המציאות ולא את הפירושים שלך ולכן צריך מאד להזהר מכך. צריך גם להזהר לא לנסות להלביש תיאוריות או גישות תיאורטיות על הדברים שאומרים המרואינים. כלומר, לא לחפש תבניות או מאפיינים טיפוסיים של התופעה הנחקרת לפי הספרות – בתוך התמלילים אלא באמת להסתכל על מה שהם אמרו. בתהליך זה את/ה דף ריק ומסתכל/ת רק על מה שהמרואיינים אמרו. בשלב הבא מעתיקים למסמך וורד (או תוכנת מחשב לניתוח איכותני כמו נרלייזר) את כל הסוגיות שכתבנו בצד על כל הראיונות (תוך ציון השם של המרואיינ/ת ממנו לקחנו אותה), תוך נסיון לארגן סוגיות עם נושאים דומים או מקבילים יחד. לאחר ארגון ועבודה על מסמך זה אפשר יהיה לזהות מתוכו מהן התמות ותת התמות העולות מתוך הנתונים - כלומר, מהן הסוגיות הבולטות ביותר ואיך הגיוני לחלק אותן. זהו התהליך המורכב ביותר של חיבור בין הסוגיות שעלו בראיונות השונים והבנת ה"יער" שעולה מהחומרים שנאספו.
ניהול ביבליוגרפיה
חיוני לשים לב למקורות אותם אתם מכניסים לסקירת הספרות ולציין בצורה מפורשת אחרי כל משפט הלקוח ממאמר את שם הכותבים ושנת המאמר. רק עבודה מסודרת ועקבית בסוגיה זו תמנע מצב של משפטים בסקירה שלא ברור מהיכן הם לקוחים ויש לערוך מבצע בלשי מורכב על מנת לאתר את מקורם. חשוב לציין שכאשר אתם לוקחים מתוך מאמר משפטים המתייחסים למחקר שערכו חוקרים אחרים אתם צריכים לציין את שמם של אותם חוקרים מצוטטים ולהכניס את פרטי המאמר שלהם לרשימה הביבליוגרפית שלהם. חשוב אבל לפני שעושים זאת להציץ בתקציר של המאמר ולוודא שהוא איכשהו רלבנטי לעבודה שלכם. אחרת עדיף לציין במקום את שם מראה המקום ולציין שהוא מוזכר בתוך מאמר מסוים. למשל Biden, 2001 in Cohen, 2009. אזכור דומה כדאי גם לעשות כאשר אתם רוצים לקחת משפט שמתייחס למקור ישן שיהיה קשה להסביר למה הכנסתם אותו.
כתיבת פרק ממצאים איכותני
המטרה של פרק הממצאים היא הצגת הסוגיות שעלו בניתוח הראיונות ולא הצגה של הציטוטים והסיפורים של המרואיינים. כך שתיאור והסבר של כל תת תמה זה החלק החשוב והמרכזי והציטוטים נועדו רק כדי להדגים ולהמחיש (או "להוכיח") את הנקודה שאת/ה מתאר/ת. אין להם שום מטרה אחרת. לכן, צריך לחשוב טוב טוב באיזה ציטוט בוחרים וכמה ציטוטים מכניסים לכל סוגיה. השיקול היחיד בבחירה היא איזה ציטוט משקף בצורה הטובה ביותר את הסוגיה ואת מה שמרואיינים אחרים אמרו לגביה. אין שום משמעות בשלב הזה לרקע של המרואיינ/ת או לסיפור האישי שלו/ה. החל מהשלב הזה והלאה כל הציטוטים צריכים במידת האפשר לעמוד בפני עצמם. החלק העיקרי של הפרק הוא ההסברים של הסוגיות ולכן הציטוטים צריכים לתפוס בערך חצי מהנפח של הפרק – אולי קצת יותר. ההסבר של כל סוגיה צריך לכלול סיכום של התמונה העולה מציטוטי המרואיינים לגביה. יש לנסות להשתמש במידת האפשר באותם מונחים בהם השתמשו המרואיינים ובשום אופן אין להשתמש במושגים מהספרות או להכניס פרשנות אישית. אם מראיינים שונים מתייחסים אחרת לאותה סוגיה יש להכניס כמה ציטוטים שייצגו את מגוון ההתייחסויות תוך הסבר של ההבדלים ביניהם.